פתח דבר
דבר הנשיא הגדול אבי ברנס
הבניה החופשית, שנוסדה באנגליה במאה השמונה-עשר מבוססת באופן סימבולי, על בנית בית המקדש בירושלים על ידי המלך
שלמה. בעולם ובארץ קיימים ארגונים רבים כגון בני ברית, רוטרי, ליונס ועוד רבים. כולם מכובדים מאוד וכולם עוסקים במתן תרומות לקהילה. אז מה מבדיל אותנו מהאחרים? ראשית אנו ארגון שאינו מיסיונרי, כלומר הבונים החופשים "לא מגייסים" חברים. מי שמעוניין להצטרף אלינו, חייב להיות נקי מכל רבב ושמו הטוב הולך לפניו. רק לאחר בדיקה מעמיקה והיכרות עם המועמד ומשפחתו, האחים מהלשכה אליה המועמד מבקש להתקבל, מחליטים אם הוא מתאים ללשכה עצמה ולמסדר וכן אם המסדר מתאים לו. שנית, להיות בונה חופשי דורש השתלמות מתמדת בדרך החיים שלנו המבוסס על עקרונות מוסריים נעלים כגון חופש, שוויון, אחווה ושמירה על זכויות האדם. השתלמות זו מתבצעת בלשכות על ידי טקסים הכוללים אלגוריות והתמקדות בסימבולים שונים, על פי מסורת של מאות שנים. למרות "שההצגות" מבוססות על הגדת בנית בית האל בירושלים, הבניה החופשית אינה דת.
בלשכותינו יושבים זה לצד זה אחים נוצרים, אחים מוסלמים וגם אחים יהודים, העובדים יחד למען האנושות. אנו לא עוסקים "בקונספירציות" ואנו דורשים מהאחים לציית לחוקי המדינה בהם הם חיים. מסדר הבונים החופשים קיים בכל המדינות הדמוקרטיות, והלשכה הגדולה למדינת ישראל מקיימת קשרים הדוקים עם 175 לשכות גדולות ברחבי העולם כולו. על מנת להעריך את פעילות הבניה החופשית ניתן להתבונן ברשימת אחים מפורסמים ומה היה תוצר פעילותם. בין הבונים המפורסמים בהיסטוריה נוכל למצוא 15 מהנשיאים של ארצות הברית, ראשי מדינות כגון צ'רציל ובנג'מין פרנקלין, לוחמי חופש כגון דוד קרוקט, לפאייט, פנשו ווילה וסימון בוליבר. יש לציין כי גם הוגי רעיון המהפכה הצרפתית היו ברובם בונים חופשים וביניהם דנטון, רובספייר, וולטייר ועוד רבים. בין הבונים תוכלו למצוא גם מלכים (אנגליה) סופרים (קיפלינג) מוזיקאים (מוצרט) וגם אמנים רבים (ג'ון וואין, לורל והרדי, קלרק גייבל) ועוד אנשי במה מוכרים רבים. הבונים החופשים אחראים לחיקוקם של חוקים רבים למען האנושות במדינות רבות ביניהם: חוק לימוד בי"ס יסודי חינם וחובה, הגבלת שעות העבודה של נשים וילדים, הפרדה בין דת ומדינה, הפיכת אמצעי מניעה לחוקיים, זכות בחירה מגיל 18, ביטול עונש מוות מסיבות פוליטיות וביטול העבדות. תרומתם של הבונים החופשים כמעט זהה בכל העולם. אך המשותף לכל פעילות זו, שהיא תמיד ניתנת בסתר. בין הפעילויות שעסקה בהם הבניה החופשית בישראל נוכל למצוא: הענקת מלגות לימודים החל מבתי ספר עממיים דרך תיכונים ועד לאוניברסיטה. תרומות לארגוני צדקה רבים כגון: "אל סם", בתי חולים, הוספיסים, בתי אבות. תרומות לסלי מזון לנזקקים, לטיפולים רפואיים בארץ ובחו''ל, רכישת ספרים ותיקים לתלמידים נזקקים, מכשירי שמיעה, טיולים מודרכים לעיוורים, שיעורים פרטיים לתלמידים נזקקים, ייעוץ משפטי וייעוץ רפואי חינם.
יש להדגיש שהבונים החופשים אינם עמותה נתמכת! האפשרות היחידה לפעול היא במימון ובביצוע של האחים בלשכה
תחת חסותה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל קיימות כ-70 לשכות הפועלות ברחבי הארץ. מנהריה בצפון ועד אילת בדרום, דרך הגליל, המרכז והנגב. הדבר המייחד את מסדר הבונים החופשים בארץ, הוא הגשמת העיקרון הבניה החופשית לשוויון וקיום בצוותא בשלום ובאחווה אמיתית של אחים, בני דתות ולאומים שונים, המקבל ביטוי בסמל הלשכה הגדולה. בהיות ישראל מדינה הקולטת עליה, קיימות בה לשכות המתנהלות בשפות שונות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, רומנית, טורקית ורוסית. המרכז הארצי של הבניה החופשית במדינת ישראל ממוקם ברחוב ברקוביץ 4 בתל אביב, שם בנוסף לפעילות הלשכות השונות ניתן למצוא גם את המוזיאון והספריה של המסדר, העשירים בספרים ומוצגים של הבניה החופשית.
לכן: אם אתה בן 21 שנה לפחות
אם הינך מאמין באלוהים או בכל כוח עליון
אם שמך הטוב הולך לפניך
אם הינך מוכן לתרום זמן ומשאבים לקהילה
אם אתה מאמין שכל אדם נולד חופשי וכל בני האדם שווים
אם אתה מוכן לפעול למען עקרונות אלה ולשמש דוגמה לאחרים
מקומך עמנו
לשכת ברקאי היא לשכה של הבונים החופשיים הפועלת בתל אביב-יפו. לשכה זו היא תחת חסותה של הלשכה הגדולה למדינת ישראלשל בונים חופשים קדמונים ומקובלים. מספר הלשכה הוא 17. לשכת ברקאי היא הלשכה הוותיקה ביותר
מבין הלשכות הפעילות בישראל בעשור הראשון של שנות האלפיים.
היסטוריה
באוגוסט 1891, פועלים מצרפת, אשר השתתפו בהקמת מסילת הרכבת לירושלים, הקימו ביפו את הלשכה הראשונה של הבונים החופשיים בארץ ישראל - לשכת "השער של היכל המלך שלמה" (Le Port du Temple de Salomon), בנשיאותו של האח גוּסטב מילוֹ.
בלשכה, שהייתה כפופה למסדר "מצרַיִם", היו חברים יהודים, מוסלמים ונוצרים מחשוּבֵי היישוב ביפו.
בשנת 1905, יזם חבר הלשכה (האח) משה שיינברג, הקמת לשכה חדשה בארץ ישראל, במסגרת מסדר המזרח הגדול של צרפת (Le Grand Orient de France).
ב-2 באפריל 1906, אישרה המועצה העליונה של המזרח הגדול בצרפת, את ייסוּדה של הלשכה, שנקראה קודם לכן "השער של היכל המלך שלמה", והלשכה הוקמה במזרח יפו, שמספרה: 3077 ושמה: "ברקאי" שמשמעותו" האיר השחר".
מקור שמה של הלשכה בסדר העבודה של עבודת יום הכיפורים בבית המקדש.
מפגשי פעילוּת הלשכה בראשית דרכּה, התקיימו בביתו של האח יעקב אלחנן ליטוינסקי ביפו, בנשיאותו של האח אלכסנדר פיאני – שהיה נשיאה הראשון של ברקאי.
בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הופסקה העבודה בלשכה - כמה מן האחים עזבו את הארץ ואחרים הוגלו על ידי השלטונות העות'מאניים.
נשיא הלשכה המכהן דאז, האח קיסר עראקטינג'י הוגלה על ידי השלטונות הטורקיים לאנטוליה המרכזית.
בראשית 1919, שב הנשיא עראקטינג'י מגלותו ומצא את היכל הלשכה – ריק. הטורקים שדדו את הציוד, הרהיטים וכל שהכיל הבית. עראקטינג'י שיקם וסידר את היכל הלשכה מחדש בביתו ביפו, והלשכה פעלה עד פרוץ מאורעות יפו בשנת 1921, ושוב היה הכרח בסגירת הלשכה.
בשלְהֵי שנת 1924, החלה הלשכה לפעול מחדש ומספר חבריה גדל.
כנשיא השלישי של הלשכה, בחרו אחֵי הלשכה את האח ד"ר יוליוס פרויליך ולימים – הד"ר יונה רון. רון שם דגש על סדירוּת וקביעוּת בעבודותיה של הלשכה, השתתפות פעילה של האחים, ריבוי וקליטת אחים בעלי תרבות גבוהה, תוך הקפדה על איכותם הרוחנית והמוּסרית של המועמדים. כמו כן קבע רון את השפה העברית כשפת העבודה בלשכה, אף כי טרם ידע כתיבת אותיות השפה, והוא עצמו כתב בעברית – באותיות לטיניות.
באותה תקופה התארגנה קבוצה של אחֵי ברקאי שיסדו בארץ לשכה נוספת - לשכת מוריה.
מאורעות 1929 מנעו פעם נוספת את המשך פעילוּתה הסדירה של הלשכה; האחים הערבים עזבו את הלשכה, ורק מעטים מהם שבו אליה עם סיום המהוּמוֹת.
הנשיא הרביעי של הלשכה, האח חיים הררי, לימים, עורך העיתון "הבונה-החופשי", הגביר את שיתוף הפעולה עם לשכות אחרות, ועם הלשכה הלאומית הגדולה שנוסדה בתקופת כהונתו.
מאורעות הדמים בשנת 1936 שיבשו את העבודה הסדירה שהופסקה שוב לתקופה קצרה.
האח יעקב מיכלין, נשיאה החמישי של הלשכה, אירח בתל אביב את הנשיא הגדול של מסדר המזרח הגדול של צרפת, האח ארתור גרוסייה, מראשי הברית המסונית העולמית ונשיא הפרלמנט בצרפת.
בשנת 1938 נשלח האח מיכלין כציר מטעם הלשכה אל הכנס של המזרח הגדול בצרפת, בו הודגשה מחאתו של הנשיא הגדול ארתור גרוסייה נגד חילול כבוד האנושות על ידי גרמניה הנאצית ונגד עינוי היהודים על לא עוול בכפם בשם טוֹהַר הגזע.
ב-20 בינואר 1942 קבלה לשכת ברקאי את חסות הלשכה הלאומית הגדולה בארץ-ישראל וקבלה את המספר שבע-עשרה - 17- (בגימטריה: טו"ב).
הנשיא הששי של הלשכה, האח יצחק ילין, הקדיש את מירב ומיטב מרצו וכשרונו להעברת הלשכה של המזרח בצרפת ללשכה הלאומית בארץ ישראל, ולתרגום ספרי העבודה וחומר רב נוסף לשפה העברית.
בין השנים 1944 עד 1946, שנות כהונתם של הנשיא השביעי האח אריה אורן והנשיא השמיני האח משה אופיר הצטרפו חברים נוספים לשורות הלשכה ועבודותיה.
נאום צבי ונטורה – בערב קידושיו כנשיא לשכת "ברקאי"
(בהמשך הדף מוצג נאום הנשיא בשולחן הלבן)
ראשית אני רוצה לצטט מתוך- משנה לתורת רמב"ם - ספר שופטים הלכות סנהדרין .את הכבוד שנעשה לנשיא סנהדרין .
= כך הוא היה יושב בראש לכולם , ועל פי מיקומו רמת חשיבות =
אולם- ברוב הדברים נשיא סנהדרין היה במעמד שווה לכולם, ללא זכויות יתרה כל שהן.
אחי הנכבדים ,כאחד מהשורה נפל בחלקי הכבוד לשבת על כיסא שלמה ולברך אתכם.
אישי הנשיא הגדול. נשיא כבוד של לשכת ברקאי , האח המכובד ביותר נדים מנצור.
אחי הנשיאים הגדולים לשעבר אחי המ.מ חיים הנרי גהל אחי המ.מ. אלי איתן אחי המ.מ. אבי ברנס אחי המ.מ. ארנס לב.
אחי המכובדים מאוד, והמכובדים נושאי המשרות בלשכה הגדולה, אחי הנשיאים הנכבדים המכהנים בלשכות אחיות: נשיא לשכת חרמון מס 21 אחי הנכבד בן דוד יצחק נשיא לשכת נגוהת המדבר מס 57 אחי הנכבד סלים אזריק, נשיא לשכת כוכב 13 אחי הנכבד יוסי בכר, נשיא לשכת אלומים 58 אחי הנכבד מאיר טל.
אחים אורחים, שמרחוק ומקרוב באו ואחרונים שהם הראשונים, אחי לשכתי, לשכת "ברקאי" היקרים.
אני מודה לכם מאוד, לכל אחד ואחד- אישית, ולכולכם יחד, על שבאתם ערב זה לחלוק כבוד ללשכת ברקאי- ולי להשתתף בחגה של הלשכה.
אחים יקרים. בבואכם לכאן הערב. הוספתם הוד והדר לערב חגיגי זה כמאמר- "ברוב עם הדרת מלך"
אחי לשכתי היקרים , קיבלתי על עצמי את האחריות הכבדה לבצע את התפקיד, מתוך תחושת החובה היות שמצאתם אותי ראוי לכך.
בכדי להיות ראוי לכם -אני זקוק לכוחות תבונה , חוכמה ,אהבה ויושר שבאחדותכם.
מתחילת יסוד הלשכה, ב – 1906, נבחרתי אני לנשיא ה - 46 של הלשכה. לפני 19 שנה, 12-למרץ-1992 קודשתי לברקאי. ומאז אני משתייך לבניה החופשית. שכן כל אחד מאתנו משרת את המטרה לפי הבנתו על הצד הטוב ביותר. -לסתת את אבן הגביל האלגורית- .
אחי, אני מחזיר בזאת חוב מוסרי - לאח לשכתנו קרלו פרמון שלא הספיק לסיים את מלאכתו במסדר , ועבר למזרח הנצח .
אח לשכתנו קרלו פרמון, שהגיע לדרגה 33, ממייסדי לשכת נור, אח פעיל בלשכת הכוכב .אבי אשתי ריטה, הוא אשר חיבר בין ביתו לבניה החופשית
אני מקבל עליי את התפקיד מתוך התחייבות לזכרו ומיתוך כבוד לאחי הלשכה הנכבדה .מדי שנתיים, בין אירועי העולם המשתנים במידה שלא ניתן לחזותם מראש, אנו בוחרים לנו נשיא .
מדובר בהכתרה הבאה מתוך שורות האחים הסדירים . הטקס מנוהל על פי פרוטוקול קבוע. בתוך כך- הנבחר לתפקיד מתבקש לנאום את נאומו .
ערב השבעתו, כתב נשיא הראשון של ארה"ב ג'ורג' וושינגטון לידידו, כי הוא חש כ"עבריין ההולך אל הגרדום". אין ספק שלפחות חלק מהתחושה נובע מהציפיות מהמעמד הרם.
קראתי את רוב נאומי הנשיאים שקדמו לי . והם נאומים טובים האומרים לנו היכן הינו עד כה, לאן פנינו מועדות ,ומה יהיה כאשר נגיע למחוז חפצינו. והם חושפים בהם את חששותיהם, תקוותיהם ואת חזונם .יש השואפים לשפרם.
במקום זאת רואים ומרגישים את עצמנו בכל מקום מוקפים איבה.
רוצה אני במילים מועטות לפרוס בפניכם את עיקרי האני מאמין שלי:
אני מאמין : בשיווין מלא בין כל בני החברה – בין כל המונותאיסטים – בין כל הגזעים – בין אביונים לאלה שהמזל שפר עליהם.- הגשמת אמונה זו של דורות ניתנת בתקופתנו, לשם כך דרוש כי יובטחו ערכיה של מסדרינו המבוסס על מוסר אוניברסלי . צריח להקדיש עצמנו למלאכה הבלתי גמורה הניצבת בפנינו ,ובכך נוכל לדעות הקדומות.
אלו לא אויבינו. אלא האי השוויון והפנאטיות המהווים סכנה למרקם האנושי .
לנושאי מישרות של לשכתי, הצלחתכם תהיה הצלחת הלשכה והמסדר כולו. לאחי המכובד זמיר, אני מודה על גיבוש הצוות המצוין.
תודה מיוחדת לאחי המכובד מאוד שמואל נבו שנשאת אותי לאורך כל הדרך עד כיסה שלומו המלך. ולאחי המכובד אבינועם רבינוביץ', כמו בטקס קידושי הובלת כמנצח- על-הטקסים המקדש, בצורה כה מכובדת והוסיף לאווירה המקצועית כאן הערב.
נמשיך להעמיק את פעולות התמיכה ונרחיב את השורות -את כל זאת נוכל לבצע על תשתית מסודרת ששקד לרומם בהצלחה יתרה ,הנשיא שקדם אחינו הנכבדאוסקר פרישר להפקיד בידי .
אני מבקש גם להודות לאחי היקרים גד נבו \ וגיורה גרשטיין שליוו את הערב הזה בעיטור מוזיקלי שהוסיף נופך של הדר ופאר לערב מרגש זה.
אחי ,אני עדיין נרגש ואיני יודע לשפוט את איכות עבודת קידושי הנשיא אך, לפי השטף הזרימה בטקס אני מבין שהעבודה התנהלה בצורה מעולה.
תודה גדולה, לנושאי המשרה המקדשים . במיוחד לשמואל נבו ואבינועםרבינוביץ' ,ולכל שאר האחים, אשר עמלו על הצלחת הערב הבלתי נשכח הזה.
אני תפילה לאדריכל הגדול של היקום , שיאיר את דרכי. תודה
**********************************************************
ערב טוב לכל האורחים, אחי ובני משפחתי.
אתחיל בכך שאני באמת מתרגש – לא זכור לי שהיו לי תוכניות, ככה פתאום להיות "כוכב" אבל, הנה אני ניצב לפניכם ומראש אלפי תודות לכולם.
תודה לאישי הנשיא הגדול נדים מנצור שכיבדת בנוכחותך את לשכתנו=לשכתך ואותי באופן אישי. לא מכבר נכנסת למשרתך הרמה ואני מאחל לך ולכל המסדר שתצלח דרכך. אני מבקש למסור זר פרחים לרעייתך.
תודה גם לנשיא הגדול שקדם שוקי שמיר, למשנה לנשיא הגדול מוטי צבירן. אחי הנשיאים הגדולים, ונושאי המשרות בלשכה הגדולה.
אחי הנשיא שקדם, אוסקר פרישר- אתה "נגזלת" הרבה בעת האחרונה מרעייתך ביאטריס. אני מבקש להודות לך בשם כל האחים ולהגיש לך זר פרחים
רעייתי היקרה ריטה ,ככל הנראה גם ממך ייגזל זמן איכות יקר, וגם לך נודה בזר פרחים.
רעיות יקרות, אורחים נכבדים -שכיבדתם אותנו בערב זה -ואחרונים שהם בעצם - הראשונים אחי לשכתי היקרים.
תודה מיוחדת לגבי אלבלח שהוביל את הטקס-ולשמואל נבו הסמכות המקדשת על ביצוע העבודה הבלתי נשכחת בתוך הלשכה.אני מבקש להגיש זר פרחים לגברת תירצה תודה למנחה האולטימטיבי זמיר סופר ולהגיש זר פרחים לגברת דורית
אני מבקש לשלוח מכאן, חיבוק עז ותנחומים כנים לאחינו אבינועם רבינוביץ' במות עליו רעייתו אביבה שהייתה לנו כאחות. זו עשרות בשנים הפעם הראשונהשאבינועם שאינו משתתף בטקס קידושי נשיא מזה למעלה מארבעים שנה.
אחי הנשיא שקדם אוסקר פרישר, חברים אמרו לי שלא נכון יהיה להיכנס לתפקיד אחרי נשיא מוצלח כל כך. אני- אנסה בכל זאת לשמור על הרף באותה הרמה .ואעשה במיטב כוחי לשמר אליה . אוסקר יקירי, אחי הלשכה מודים לך על פועלך בשנתיים שחלפו כנשיא לשכתנו. קבלת את הלשכה מייד לאחר משבר שהיא עברה ,והצלחת להביאה למצב המצוין בו היא נמצאת היום. בצד שמירת הסדר, ואת והאופי המיוחד שלך הטמעת בנו. ודאגתה להתפתחותה
. אני בטוח שהעבודה המסונית שעשית בלשכה, תסלול לך את הדרך להמשך פעילות והתקדמותך במסדר. אני מאחל לך הרבה בריאות ונחת.
אחי אוסקר. אני מבקש להעניק לך שי .
אחים יקרים, אורחים נכבדים.
ראשית אני מבקש מאדריכל הגדול של היקום: - למדני אלוהי - .
בכך אתפלל -לראות – לחוש – לנשום – לדעת – לייחל – להיכשל .
אמץ אותי לבל אפול .
תן לי תבונה לקבל את הדברים שאין בכוחי לשנות .
תן לי אומץ לשנות את הדברים שבכוחי לשנות וחוכמה להבין את שני הדברים שאין בכוחי לשנות.
למד את שפתותי ברכה ושיר הלל.
לבל יהיה יומי היום כאתמול שלשום.
לבל יהיה יומי עלי כהרגל.
לפני 19 שנים היה זה אחינו קרלו פרמון עליו השלום, שחיבר בין משפחתו לבין משפחת הבניה החופשית. על כך אני מחזיר לו חוב מוסרי וממשיך את הדרך בה החל לא סיים.
לא מעט התלבטויות היו לי לקבל על עצמי להיות נשיאה ה - 46 של הלשכה הזאת, שנוסדה בדיוק לפני- 105 שנים -ב-2.4.1906 .
כשהוצע לי התפקיד הרם הזה עלו בי מחשבות: האם אני ראוי לכך ? האם אוכל לעמוד במשימה ? הגעתי למסקנה שאין מקום להתלבטות - זאת חובה.
עם צוות נושאי מישרה צעיר ומוכשר שכזה –- זוהי הנבחרת העומדת בפניכם שתקדם ,ותשמור, על ייחודה של הלשכה ותצעיד אותה קדימה. מדימויי העולם האזרחי ממנו אני בא, זוהי הטייסת המובילה.
לכן הרעיות, כמו הפתגם הצרפתי Cherche La Fame אני מודה מראש על העזרה שאתן תומכות בנו
רעייתי ריטה - התמזל המזל ; והפגיש בינינו לפני 34 שנים, בהן אנו שותפים לאותה הדרך, תודה לך על 34 השנים שעברו, ותודה לך על 34 השנים הבאות.
תבואו על הברכה אחי לשכתי אשר עמלו וארגנו את כל פרטי הערב המיוחד בתוך הלשכה, ומסביב לשולחן אחוותי זה. הבאתם בכך להצלחת הערב.
אורחים נכבדים ואחים יקרים. לא מין הסתם,קם אדם בוקר אחד ומחליט להגיש בקשת הצטרפות לבניה חופשית, אדם מתחיל את מסלול חייו מצויד בארגז כלים. אט-אט, מתפתח ונוצקים לתוכו תכונותיו, אישיותו, תבונתו ויצריו, -ילמד ויפנים במהלך החיים-. אין צורך להאיץ תהליכים, כל דבר - בעתו.
אבל- כלי חשוב אחד כבר נימצא בארגז - הרשות לתת. מה יעשה אותו אדם עם ה"כלי" הזה – תלוי באופיו ורצונו, וכך גם נקבע המינון של "ככל אשר ינדב ליבו"
הרשות לתת, מוקנית מרגע לידתו לכל אורח חייו, ללא מבחני קבלה, ללא תנאים מוקדמים וללא צורך בניסיון קודם.
לצד הרישיון הערה; לעולם אין לצפות לתמורה.
התינוק - נותן חיוך קטן, חושף פה עם שתי שיניים, ובתגובה מתבוננים בו באושר כמה זוגות עיניים. בגיל הגן מוותר לזו עם הצמות ונותן לה את תורו בנדנדה, מחווה קטנה המתקבלת בתודה.
בבית הספר – נותן כתף ועוזר לתלמיד חלש / לעולה חדש , מקבל ציון לשבח מההורים ומהמורים
בהמשך דרכו, הוא מכיר ביכולתו לתת להיות חבר, להתעניין, לעזור, ככה לעיתים, לחלוק מטובו.
בצבא הוא חלק מהשלם. לוקח פיקוד, לוקח אחריות, אכפתי אחראי, מבין שאחד למען כולם וכולם למען אחד. שזו אינה סיסמה, זו המציאות .
בזוגיות, נותן מעצמו, מגלה את הקשר האיכותי, נותן מרחב, נותן גב, ונותן את כל אהבתו. כך בונה הוא את הגשר אל ליבה של זוגתו.
ואז באה המשפחה- והוא שוב נותן מעצמו, בכל תחומי החיים, ואז באים הנכדים (ב"ה)בקרוב. ואלה – בעיקר נותנים.
עםהשנים הכתף מתרחבת וגם הלב. החיים כבוגר מזמנים לו חשיפה למצוקות של אחרים. הוא לומד שרצון טוב מצדו עושה לפעמים אצל האחר – את ההבדל -בין להיות ולחדול.
הוא מבין, כי נתינה זו תכונה מולדת. צורת הנתינה ומידתה - נרכשת. חלק בלתי ניפרד מערך "האדם". כן –אם לפעמים צריך להכניס יד לכיס או לתרום דם.
והנתינה כוללת בין היתר גם –אוזן קשבת, בטפיחה על השכם, ובעצה טובה, ובאין ספור דרכים נוספות.
הנתינה - משמחת, מספקת, משיבת נפש, מסבה אושר בלתי נדלה. נתינה היא "מס" מרצון. "מס" על עצם קיומנו .
בעניין של נתינה – היא נמצאת בכל מקום במגרשו של אלוהים. תמיד זמינה. אז מדוע לא להיענות לה? להפוך להרגל.
אם הנתינה- אצל אחר קצת חסר ואתה אומר "העולם רע, פוגע, אינטרסנטי ואחזר", טוב לב ורגישות הם תחת הארך מיותר. זה הכל בגלל שפשטו על הדרך כמה זאבים.
אדם מחייך אל החיים והחיים מחייכים חזרה. זה קורה בכל פעם שהוא פוגש אדם, שבדיוק כמוהו, שיש בו מין הנתינה .
כן. זה כל-כך קל - זה תלוי רק בי, בך, בנו, וזה כל-כך מספק-הלוואי וכל העולם- בו ידבק.
ולסיום, אורחים נכבדים ואחים יקרים, נישא תפילה למהנדס העליון של היקום שכוכב השחר (שהוא שמה של לשכתנו – "ברקאי") יאיר באורו את חיינו ואת דרכנו. תבורכו כולכם, תודה
